מהי אפילפסיה?

על המחלה

אפילפסיה היא מחלה בה נגרמת הפרעה בפעילות החשמלית המוחית באזור מסוים במוח אשר גורמת להפעלת יתר של אותו אזור וקורית באופן בלתי צפוי ובלתי נשלט. היא מתבטאת בהתקפים של פעילות לא רצונית אשר לעיתים מלווה בהפרעה במצב ההכרה (ניתוק) או אובדן הכרה מלא. ההתקפים החוזרים גורמים לנזק מוחי בלתי הפיך ולעיתים אף למוות (SUDEP; Sudden Unprovoked Death of Epilepsy). ההתקפים החוזרים מביאים לירידה באיכות החיים, ולרוב מגבילים את המטופלים בתפקודים יומיומיים לרבות הריון, נהיגה, לימודים, עבודה וטיפול בילדים. שכיחות המחלה באוכלוסיה הינה כ .1%.

התחלת ההתקפים יכולה להופיע בילדות או בגיל בגרות (גם בגיל מבוגר), ועם האבחנה יש צורך לרוב לבצע מספר בדיקות לבירור (בדיקת EEG, בדיקת MRI מח).

לאחר האבחנה הנוירולוג מתחיל לרוב טיפול תרופתי אשר אמור למנוע את הופעת ההתקפים. רוב המטופלים מגיעים להפסקה מלאה של ההתקפים עם טיפול בתרופה בודדת או שילוב של שתי תרופות. יחד עם זאת, כשליש מהמטופלים מפתחים עמידות לטיפול התרופתי, המתבטאת בהמשך של התקפים אפילפטיים למרות טיפול תרופתי אופטימלי. עמידות תרופתית מוגדרת לאחר כשלון של 2-3 תרופות להפסיק את ההתקפים.

כל מטופל אשר מפתח עמידות לטיפול התרופתי (כלומר, ממשיך לסבול מהתקפים למרות נסיון טיפול ב 2-3 תרופות) יופנה למרפאת אפילפסיה יעודית, בה יעבור בירור לאיתור המוקד האפילפטי, כלומר - למציאת המקור המוחי להיווצרות ההתקפים. זאת בשל העובדה שהסיכוי של מטופלים מעין אלה להגיע להפסקה מלאה של ההתקפים ע"י הוספת תרופה נוספת הינו נמוך ביותר (כ 1%). הבירור הטרום ניתוחי כולל MRI בפרוטוקול אפילפסיה יעודי, בדיקת וידאו EEG, מיפוי PET עם גלוקוז מסומן רדיואקטיבית, הערכה נוירופסיכולוגית, ועוד. לאחר השלמת בדיקות אלו ניתן לרוב לאפיין את מיקום המוקד האפילפטי ולהציע טיפול מתקדם (ניתוח), המתאים לסוג ההתקפים. אבחנה נכונה של סוג האפילפסיה ממנה סובל המטופל ואפיון מיקום המוקד האפילפטי הינה חיונית לצורך ההחלטה על הטיפול הניתוחי המתאים.

היעדר טיפול והמשך התקפים עלול להביא להחמרה קוגניטיבית (ירידה בזכרון ובתפקודי שפה), שינוי התנהגותי, חבלות משניות לפגיעה בזמן ההתקפים, ואף למוות.

טיפולים ניתוחיים לאפילפסיה עמידה לתרופות

קיימים כיום מגוון גדול של ניתוחי אפילפסיה: מניתוחים להסרה של המוקד האפילפטי תוך רישום הפעילות המוחית, דרך צריבה ממוקדת וזעיר פולשנית של המוקד האפילפטי, ועד לניתוח להשתלת קוצב להפחתת תדירות וחומרת ההתקפים (קוצב מוחי DBS, וקוצב וגאלי VNS המושתל בצוואר). ההחלטה על סוג הניתוח תלויה בתוצאות ההערכה הטרום ניתוחית.

למרות החשש מ"ניתוח מוח",ניתוחי האפילפסיה השונים קיימים ונעשים כבר שנים רבות ביעילות ובבטיחות. עם חלוף השנים, חלה התקדמות רבה באמצעי ההדמיה והניווט, האופטיקה והמיקרוסקופ הניתוחי, היכולת לנטר את התפקודים השונים של המוח לפני ובמהלך הניתוח ולרשום את הפעילות המוחית, וההבנה של תפקוד אזורי המוח השונים. כל אלו מאפשרים כיום ניתוחים בעלי אחוזי הצלחה גדולים להפסקה מלאה או הפחתה משמעותית של התקפי האפילפסיה, יחד עם שמירה על בטיחות המטופל והבטחת סיכוי מינימלי לסיבוכים ונזק מוחי. ההחלטה על סוג הניתוח המתאים למטופל מתקבלת ע"י צוות רב-מקצועי הכולל נוירולוגים ונוירוכירורגים מומחים באפילפסיה, נוירופסיכולוגים, נוירופיזיולוגים, נוירורדיולוגים ומומחי רפואה גרעינית, אשר יחד מעבדים את כלל תוצאות ההערכה הקדם-ניתוחית ומציעים למטופל את הטיפול הנבחר.

ניתוחי השתלת קוצב וגאלי (VNS; Vagal Nerve Stimulator)

הטיפול בקוצב וגאלי מיועד לחולי אפילפסיה אשר עמידים לטיפול תרופתי, ואינם מאימים לניתוח לכריתה של המוקד האפילפטי האחראי לפרכוסים (בין אם בגלל שלא נמצא מוקד, או מדובר במוקדים מרובים, או באפילפסיה כללית). טיפול זה מפחית את תדירות וחומרת ההתקפים בכ- 50% לפחות, ומאפשר למטופלים רבים שיפור גדול באיכות החיים. בכ 5% מהמנותחים נראית הפסקה מלאה לאורך זמן של ההתקפים (seizure freedom). מדובר בניתוח צווארי (לא ניתוח מוח) בו מושתלת אלקטרודה המלופפת סביב העצב התועה בצוואר, אשר גירויו ע"י הקוצב לאורך זמן גורמת לעלית הסף המוחי להתקפים האפילפטיים. באופן זה, כמות ההתקפים ומידת חומרתם קטנה בעקבות השתלת הקוצב. הניתוח כרוך באשפוז קצר ואורך כשעתיים. הפעלת הקוצב מתבצעת באופן אלחוטי, במרפאת הנוירולוג. הסיכונים הכרוכים בניתוח כוללים כ 1% סיכון לזיהום, דימום או נזק לעצב הוגאלי הגורם לצרידות או הפרעת בליעה, וכ 10% סיכון לתופעות לוואי (הפיכות) עקב הגירוי החשמלי הניתן, ואשר לרוב חולפות/משתפרות עם הזמן – כולל צרידות, קוצר נשימה, קושי בבליעה, או קושי בדיבור בזמן הגירוי החשמלי. למידע נוסף על ניתוחי השתלת קוצב וגאלי ניתן ללחוץ כאן.

ניתוחי השתלת קוצב מוחי (DBS)

הטיפול באמצעות גירוי מוחי עמוק היה מיועד במשך שנים רבות לחולי פרקינסון, רעד ראשוני, ודיסטוניה. כיום, אפשרות זו פתוחה גם בפני חולים עם אפילפסיה מוקדית אשר הושתלו בעבר עם קוצב וגאלי (VNS) ועדיין סובלים מהתקפים. למידע נוסף על ניתוחי DBS, ניתן ללחוץ כאן.

מידע נוסף

• רעד ראשוני, אפילפסיה ופרקינסון - ראיון של ד״ר תמיר בחיים בריא עם רפי קרסו

• התקווה החדשה של חולי הפרקינסון והאפליפסיה - כתבה

• ניתוח חדשני נותן תקווה לחולי פרקינסון ואפילפסיה - כתבה

• סערת ברקים במוח - פודקאסט